החלטה
לפני תביעה כספית שהגישה חברה לניכיון שוברי כרטיסי אשראי נגד הנתבעים, בגין עסקה שביצע בית עסק בכרטיס אשראי, ואשר המחזיק בכרטיס האשראי הודיע לחברת האשראי שביצע עסקה בסכום נמוך מזה שדווח לה.
א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים .
1.חברת יציל 2001 (1998) בע"מ (להלן: "יציל"), היא חברה העוסקת בניכיון של שוברי כרטיסי אשראי הנסלקים והמונפקים ע"י חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, שהיא צד ג' 1 (להלן: "ויזה כאל").
2.הנתבעת 1, המנהלת עסק למכירת אבן ושיש (להלן: "אבסולוטו"), חתמה ביום 16.5.07 על הסכם לביצוע ניכיון שוברי כרטיסי אשראי באמצעות יציל (להלן: "ההסכם").
3.הנתבע 2, מר יורם אוחנה (להלן: "אוחנה") חתם כערב להתחייבויות אבסולוטו כלפי יציל, והתחייב לשלם ליציל כל סכום שאבסולוטו תידרש לשלם.
4.לטענת יציל, היא נאלצה לבטל עסקה שביצעה אבסולוטו, בעקבות קבלת הודעה מבעל כרטיס האשראי בדבר הכחשת העסקה. בהתאם להסכם ביקשה יציל להשתמש בזכותה וניסתה לחייב את חשבון אבסולוטו בגין סכום העסקה. לטענת יציל, חרף דרישותיה לא שילמו אבסולוטו ואוחנה את החוב.
5.מנגד טוענים הנתבעים כי התשלום לאבסולוטו נעשה בכפוף לאישור ויזה כאל. לטענתם, ביום 22.9.08 ביצעה אבסולוטו עסקת אשראי עם מר זאב רום, צד ג' 2 (להלן: "רום"), במסגרתה רכש האחרון מוצרים שונים בסך של 223,939 (כולל מע"מ), מתוכם שולם סך של 161,000 ₪ באמצעות ויזה כאל בחמישה תשלומים שווים, בסך של 32,200 ₪ כל תשלום. לטענת הנתבעים, ויזה כאל נתנה אישור לביצוע העסקה האמורה ונתנה אישור ליציל לשלם לאבסולוטו את הסך של 161,000 ₪ בתשלום אחד.
6.הנתבעים טוענים כי העבירו לרום את מלוא התמורה בגין הרכישה אולם ויזה כאל, באופן חד צדדי, וללא בדיקה, הפסיקה להעביר את יתרת התשלומים ליציל. לטענת הנתבעים, קיבל רום את התמורה עוד בטרם נפרעו התשלומים.
7.לטענת יציל, ניסיונותיה לחייב את חשבון הבנק של אבסולוטו בסך של 102,109 ₪ עובר לביטול העסקה, לא הועילו.
8.מנגד טוענים הנתבעים כי יציל מיהרה לתבוע את אבסולוטו ולבטל את העסקה, אולם לא דרשה ולא תבעה את ויזה כאל ואת רום בגין העסקה והאישור שניתן על ידי ויזה כאל.
9.עוד טוענים הנתבעים כי ההסכם שנחתם בין אבסולוטו לבין יציל הנו הסכם סטנדרטי, הכולל הוראות דרקוניות שהיא לא הייתה מודעת לקיומן, ואילו ידעה, ייתכן ולא הייתה מתקשרת בעסקה. לטענת הנתבעים, החתימה על ההסכם נעשתה על העמוד האחרון שלו בלבד, מבלי לראות את יתר עמודי ההסכם, ומבלי שניתן להם עותק מההסכם לאחר החתימה.
10.הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד ויזה כאל והמחזיק בכרטיס האשראי שבאמצעותו נעשתה עסקת רכישת המוצרים מאבסולוטו, רום.
11.לטענת הנתבעים, ללא הסתמכות אבסולוטו על האישור שניתן על ידי ויזה כאל לעסקת האשראי, לא הייתה מתבצעת עסקת היסוד שבינה לבין רום (להלן: "עסקת היסוד"), ולא הייתה מועברת הסחורה לרום, וכי ללא אישור ויזה כאל לעסקת היסוד, יציל לא הייתה מנכה ומשלמת לאבסולוטו את מלוא סכום העסקה.
12.לפיכך, טוענים הנתבעים כי צדדי ג' חייבים לשפותם, יחד ולחוד, בגין תביעת יציל.
הנתבעים טוענים כי העברת התמורה לרום טרם פירעון תשלומי העסקה הראשונה, נעשתה בתום לב, ותוך הסתמכות על אישור ויזה כאל לעסקה הראשונה.
13.מנגד טוענת ויזה כאל כי האישור שניתן על ידה, הנו, למעשה, אישור לכך שבעת מתן האישור הכרטיס אינו מדווח כחסום, וכי ניתן לבצע את העסקה מבחינת יכולת הפירעון.
14.רום טוען, בכתב הגנתו, כי טענת הנתבעים לפיה הסחורה סופקה בטרם נפרע התשלום הראשון, אינה נכונה באשר הוא שילם מקדמה בסך של 30,000 ₪. בנוסף לכך, טוען רום כי הסחורה לא סופקה לו במלואה.
15.ויזה כאל טוענת, בכתב הגנתה להודעת צד ג', כי חברת הניכיון מעבירה את סכום העסקה לבית העסק מבלי לבחון אם חברת האשראי זיכתה אותה בסכום העסקה, ולכן יכול להיות מצב בו חברת האשראי אינה מזכה את חברת הניכיון בסכום עסקת האשראי מטעמים שונים (טענות שיש למחזיק הכרטיס כנגד העסקה, כגון כשלון תמורה או ביצוע העסקה במסמך חסר או שלמחזיק הכרטיס אין כספים בחשבון הבנק שממנו אישר לחברת האשראי לחייב בגין עסקאות המתבצעות בכרטיס האשראי). במקרה זה, לטענת ויזה כאל, חברת הניכיון נושאת בנטל העסקה לאחר שהעבירה את הכספים לבית העסק.